פרק יט פסוק ט
וַֽיִּתְּנֻ֤הוּ בַסּ֙וּגַר֙ בַּחַחִ֔ים
וַיְבִאֻ֖הוּ אֶל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל יְבִאֻ֙הוּ֙ בַּמְּצֹד֔וֹת לְמַ֗עַן לֹא־יִשָּׁמַ֥ע קוֹל֛וֹ
ע֖וֹד אֶל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
בַסּ֙וּגַר֙ =א,ב1
(בטעם פשטא מלעיל) וכך הכריעו ברויאר ומג״ה, וכמו כן במ״ג דפוס ונציה ובספרים אחרים שציין גינצבורג
בהערה.
- ל,ק,ש1,ל-א?,ק25,ש2=בַסּוּגַר֙ (טעם מלרע) וכך לפי הסכמת ב"א-ב"נ, וכמו כן בדפוסים וקורן.
- במ״ש הסתפק: "בכל ספרים שלפני חוץ מא׳ הגימ״ל בפתח, וברוב ספרי הדפוס מלעיל בשני פשטין. וכן מצאתי
בס״א כתיבת יד ישן בסוגר ונכתב בצדו מתחלפת בסוגר מלרע. ורד״ק בספר מכלול דף רי״ב הביאו עם דומים אחרים
שהם מלרע ופתחי״ן, ואח״כ אמר וב״נ קורא בסוגר מלעיל בשני פשטין. וכדברים האלה כ׳ בעל מקנה אברהם בשקל
פועל, ובסוף כ׳ אמנם אני מצאתי בספרי בסוגר גם כן בקמץ."