פרק ח פסוק יא
אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ לַיְּהוּדִ֣ים ׀ אֲשֶׁ֣ר בְּכׇל־עִיר־וָעִ֗יר
לְהִקָּהֵל֮ וְלַעֲמֹ֣ד עַל־נַפְשָׁם֒ לְהַשְׁמִיד֩
וְלַהֲרֹ֨ג וּלְאַבֵּ֜ד אֶת־כׇּל־חֵ֨יל
עַ֧ם וּמְדִינָ֛ה הַצָּרִ֥ים אֹתָ֖ם טַ֣ף וְנָשִׁ֑ים וּשְׁלָלָ֖ם לָבֽוֹז׃
וְלַהֲרֹ֨ג (מ:הערה)
במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג
- =א(ס),ל,ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-ל ומסורה ומ״ש
- מ״ג דפוס ונציה=לַהֲרֹ֨ג (בלי וי״ו החיבור בראש התיבה)
- במגילות אשכנז כתוב "להרג" (ח,יא) בלי וי״ו החיבור, ו"בפניהם" (ט,ב) באות בי״ת במקום למ״ד.
גירסה זו נפוצה מאז ימי הביניים, ובגלל זה הנהיגו בקהילות רבות של בני אשכנז בדורות האחרונים לקרוא כל
אחד משני הפסוקים פעמיים מפני הספק. אבל במנחת שי הכריע שעל פי המסורה יש לכתוב "ולהרג" (עם וי״ו
החיבור) ו"לפניהם" (בלמ״ד), וכן ידוע שגרסת כתר ארם צובה הייתה "ולהרג", "לפניהם"
בהתאם למסורה, וכך הוא בכל כתבי־היד הטברנים הקרובים לו. לכן כבר לא נשאר ספק לגבי הכתיב לפי הרב
ברויאר; ראו במאמרו "מקראות שיש להם
הכרע".