The געיה marks in MAM

Section heading

נוסח הגעיות במהדורתנו

The text of the געיה marks in our edition

The Leningrad Codex as the basis

נוסח הגעיות לפי כתי"ל: אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה הראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות הקצרות במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים)[B+0] ובכתי"ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל בדרך כלל לסימון הגעיות הארוכות בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

The געיה marks according to the Leningrad Codex: Our edition does not reconstruct all the געיה marks in the places where the Aleppo Codex is missing (unlike Mikra'ot Gedolot ha-Keter). Nor does it add a געיה to every word fit for one (unlike the marking of the short געיה marks in Breuer's editions). Rather, we copied the געיה marks as they are in the Aleppo Codex (where it survives)[B+0] and in the Leningrad Codex (in most of the Torah, where the Aleppo Codex is missing). As a result, the געיה marking in our edition generally corresponds to the marking of the long געיה marks in Breuer's editions. (Breuer used the long form for the געיה marks written in the manuscripts, to tell them apart.)

The exceptions

היוצאים מן הכלל: יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי"ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,[B+1] ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו"כתר ירושלים"), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי"ל^מ.[B+2]. במהדורתנו בצענו תיקון בכל הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי"ל^מ, ובעוד עשרות מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי"ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

The exceptions: There are places in the Torah where the Leningrad Codex has a געיה that is unexpected or contrary to the rules, or that is written on the wrong letter according to the rules. There are also places where it has two געיה marks in one word (or in a maqaf compound). Conversely, there are places where an obligatory געיה is called for and is absent. And there are places where a געיה is highly likely in light of the parallels (such as the pashta געיה) and is absent. Rabbi Breuer already recorded these anomalous געיה marks in the Torah, at about 40 places.[B+1] He corrected some of them in his later editions (Horev and the Jerusalem Crown), provided that he found support for doing so in L^M.[B+2] In our edition we corrected all the anomalous געיה marks that Breuer recorded in the Torah. We did so even in the minority of places where the anomalous text is also found in L^M, and we corrected dozens more places that Breuer did not note. At every such place we recorded in the documentation of the text what the Leningrad Codex has. We also tried to document the געיה marks of other classic Tiberian manuscripts (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

List of the exceptions

רשימה של היוצאים מן הכלל: להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם לא קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי"ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).[B+3]

List of the exceptions: Below is a list of the places in the Torah where we did not accept the Leningrad Codex's געיה marks. For more on each item, including what other Tiberian manuscripts have, see the documentation of the text (in the chapters' editing pages).[B+3]

ספר בראשית (36 פריטים): ב,ז (ל=וַֽיְהִ֥י); ה,ג (ל=וַֽיְחִ֣י); ה,ט (ל=וַֽיְחִ֥י); ה,י (ל=וַֽיְחִ֣י); ה,יב (ל=וַֽיְחִ֥י); ה,טו (ל=וַֽיְחִ֣י); ה,טז (ל=וַֽיְחִ֣י); ה,כו (ל=וַֽיְחִ֣י); ו,טז (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); ז,י (ל=וַֽיְהִ֖י); ז,יב (ל=וַֽיְהִ֥י); ח,ו (ל=וַֽיְהִ֕י); ח,יג (ל=וַֽ֠יְהִי); י,יט (ל=וַֽיְהִ֞י); י,ל (ל=וַֽיְהִ֥י); יא,א (ל=וַֽיְהִ֥י); יא,ב (ל=וַֽיְהִ֖י); יא,יג (ל=וַֽיְחִ֣י); יט,יג (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); יח,טו (ל=וַיֹּ֥אמֶר ׀ לֹ֖א); יט,יג (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); כה,לא (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); כז,א (ל=וַיְהִי֙); לא,מג (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); לא,נב (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); לב,כו (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); לה,ג (ל=וַיְהִי֙); לו,יח (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); לז,כג (ל=וַֽיְהִ֕י); לח,יח (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); לח,כד (ל=לֵֽאמֹר֙); לט,יא (ל=וַיְהִי֙); לט,יג (ל=וַיְהִי֙); מג,כא (ל=וַֽיְהִ֞י); מד,כד (ל=וַיְהִי֙); מה,יד (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); מו,יט (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); מט,יח (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

Genesis (36 items):

ספר שמות (11 פריטים): א,כא (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); ה,ד (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); ז,יג (ל=וַיֶּחֱזַק֙); ח,כא (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); ט,לה (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); יג,ה (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); יג,יא (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); טו,כו (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); כ,ג (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); כא,יד (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); כד,יא (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); ל,י (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); לב,ל (ל=וַיְהִי֙); לו,יג (ל=וַֽיְהִ֥י).

Exodus (11 items):

ספר ויקרא (8 פריטים): א,ה (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); ג,יז (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); ח,יא (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); ט,א (ל=וַיְהִי֙); כ,כז (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); כג,ג (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); כג,לא (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); כג,מד (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); כה,כח (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); כז,כח (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

Leviticus (8 items):

ספר במדבר (15 פריטים): ג,ו (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);[B+4] ג,כז (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); ד,לב (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); ה,כא (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); י,ח (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); יא,כד (ל=וַֽיַּעֲמֵ֥ד); יד,כה (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); יד,לח (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); טו,יד (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); טו,מ (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); טז,יח (ל?=וַֽיַּעַמְד֗וּ); טז,לא (ל=וַיְהִי֙); יז,כא (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); יח,ב (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); כה,ב (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); כו,לא (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); לא,לב (ל=וַיְהִי֙); לג,ג (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); לה,לג (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

Numbers (15 items):

ספר דברים (17 פריטים): א,ג (ל=וַיְהִי֙); א,כט (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); א,לג (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); ז,ח (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); ז,יג (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); ח,ג (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); ח,טז (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); יא,יד (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); יא,כד (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); יא,כה (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); יב,יז (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); יב,כ (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); יב,ל (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); יב,לא (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); יד,כג (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); יח,ד (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); כ,יח (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); דברים כח,יא (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).

Deuteronomy (17 items):

Why the rest stays as the manuscripts have it

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי"ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע"י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):

1. שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
2. הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

Despite all the exceptions (more than 80 items in the list), we kept the Leningrad Codex's געיה marks in the overwhelming majority of the Torah and in the other places where the Aleppo Codex is missing. We did not try to bring them any closer to the געיה marks the Aleppo Codex had (by a full reconstruction following all of the Aleppo Codex's tendencies in writing געיה marks). There are two practical reasons for our decision to give only the געיה marks recorded in the manuscripts (apart from the exceptional places):

1. Reconstructing the געיה marks, or adding them to every word in Scripture fit for one, or both, takes a great deal of work. That is currently beyond our means, given the project's contributors. It will always be possible, however, to upgrade our edition in the future in one of these ways, or to carry them out in derivative editions.
2. Adding געיה marks fully and consistently, as in Breuer's edition, is also impossible at present for a technical reason. Unicode today has no separate characters for the different געיה marks (long and short). Such characters would be needed to record which געיה comes from the manuscript that is the edition's base and which one we added.

Methods for the future

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי"ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע"פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:

1. סימון געיות ע"פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי"ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי"ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
2. סימון געיות ע"פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי"ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
3. סימון געיות ע"פ הכתר, וע"פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.[B+5]
4. סימון לפי השיטה של "ריבוי געיות", שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב"תיקון קוראים", שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות היידנהיים (תורה) ובֶּר (נ"ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
5. סימון לפי השיטה של "ריבוי געיות", אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב"תיקון קוראים" מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

Therefore the געיה marks in our edition follow the two principal manuscripts (the Aleppo Codex and the Leningrad Codex). For the future, however, we intend to mark געיה marks by further methods as well. Automatic templates designed for the purpose will let the user choose the method they prefer. Among the methods worth carrying out and offering for the user to choose:

1. Marking געיה marks according to the manuscripts (the Aleppo Codex and the Leningrad Codex), but with slight corrections to anomalous געיה marks in the Leningrad Codex. This is the method now carried out in the books of the Torah.
2. Marking געיה marks according to the manuscripts (the Aleppo Codex and the Leningrad Codex), without corrections. This is the method now carried out in the books of the Prophets and the Writings. This method already has great value (as [Menachem] Cohen established with great clarity), because it faithfully represents the general tradition reflected in the ancient manuscripts. It can also be an excellent basis for further development or derivative work in the future (such as the methods that follow in this list).
3. Marking געיה marks according to the Aleppo Codex, and according to a reconstruction of the Aleppo Codex where it is missing.[B+5]
4. Marking by the method of “abundant געיה marks”, which originated in Ashkenazi custom and was generally accepted in the printed editions. This method suits a tiqqun qorim, since in most communities today the געיה no longer has a musical rendition and keeps only a phonetic function. It is therefore fitting to mark it on every word fit for one. Such marking can be based (in general terms, and with caution) on the editions of Heidenheim (Torah) and Baer (Prophets and Writings). Suitable rules would have to be formulated along the way, and they need not match those editions' policies in every respect.
5. Marking by the method of “abundant געיה marks”, but in a moderate form: no more than a single געיה is to be marked in one word (like the practice of the Tiberian manuscripts). This implementation would resemble Breuer's method, though it would have to be carried out anew. This method too suits a tiqqun qorim, for exactly the same reason as the previous one.

Footnote B+0

[B+0] סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.

[B+0] We marked געיה marks that the Aleppo Codex had in places now missing from it. They are known to us from photographs of some of the missing pages, or from testimonies written while the manuscript was still complete.

Footnote B+1

[B+1] ראו במאמרו "ספקות שאין להם הכרע", לשוננו נ"ח חוברת ד', אלול תשנ"ד-תשנ"ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת "נוסח כתב היד" בכתר ירושלים.

[B+1] See his article “ספקות שאין להם הכרע” (“Doubts That Cannot Be Resolved”), Leshonenu 58, no. 4, Elul 5754–5755 (1994), pp. 283–296. See also the list “נוסח כתב היד” (“The Text of the Manuscript”) in the Jerusalem Crown.

Footnote B+2

[B+2] מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי"ל. כתי"ל^מ קרוב לשיטתם של כתי"א וכתי"ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי"ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי"ל^מ; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).

[B+2] This is a manuscript written by the scribe Samuel ben Jacob, the scribe who wrote the consonantal text of the Leningrad Codex. In marking the various kinds of געיה, L^M is close to the practice of the Aleppo Codex and the Leningrad Codex. But at a considerable share of the places where he erred in the Leningrad Codex, he wrote the געיה marks correctly in L^M. See Breuer, ibid. (previous note).

Footnote B+3

[B+3] מידע על געיות חריגות בכתי"ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי"ל.

[B+3] Information on the Leningrad Codex's anomalous געיה marks in the Prophets and Writings, in the places where the Aleppo Codex is missing, is integrated into the list of anomalies in the Leningrad Codex's pointing and accents [in chapter 4].

Footnote B+4

[B+4] יש געיה בכתי"ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי"ו או לאות ה"א, והשמטנו אותה ע"פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.

[B+4] The Leningrad Codex has a געיה, but it is unclear whether it belongs to the vav or the he. We omitted it, following the overwhelming majority of the manuscripts close to the Aleppo Codex.

Footnote B+5

[B+5] לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא במקראות גדולות הכתר, ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, "The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex", Textus 25 (2010), pp. 49-71.

[B+5] For a more refined method of reconstructing the Aleppo Codex's געיה marks, beyond Cohen's method (which has already been carried out in full in Mikra'ot Gedolot ha-Keter), see Rafael Zer's article on reconstructing the געיה marks in the Twelve Prophets volume of the Hebrew University Bible Project: Rafael Isaac (Singer) Zer, “The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex”, Textus 25 (2010), pp. 49–71.