פרק א פסוק כט

וָאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם לֹא־תַעַרְצ֥וּן וְלֹא־תִֽירְא֖וּן מֵהֶֽם׃

לֹא־תַעַרְצ֥וּן וְלֹא־תִֽירְא֖וּן =ב,ל1 (געיה אחת בתי״ו השנייה) וכך במג״ה הדיגיטלי

פרק ה פסוק ו

אָֽנֹכִ֖י֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃ לֹ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ͏ַ֗י׃

אָֽנֹכִ֖י֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃ מקרא על פי המסורה=אָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃ =א(צילום),ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,פטרבורג-EVR-II-B-8
לֹ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ =ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בדפוסים
עַל־פָּנָֽ͏ַ֗י =א?,ל?,ל1,ש,ש1,ו,ל3,פטרבורג-EVR-II-B-8 (קמץ וסילוק לטעם התחתון לפני פתח לטעם העליון)

פרק ה פסוק ז

לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂ֨ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ כָּל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑͏ַ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃*

לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂ֨ה־לְךָ֥֣ =א?,ש,ל3
מִתָּ֑͏ַ֜חַת =ל?,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 (קמץ אתנח פתח ואזלא)
סוף פסוק =ל,ל1,ש,ו,ל3

פרק ח פסוק ג

וַֽיְעַנְּךָ֮ וַיַּרְעִבֶךָ֒ וַיַּאֲכִֽלְךָ֤ אֶת־הַמָּן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן הוֹדִֽיעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כָּל־מוֹצָ֥א פִֽי־יְהוָ֖ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם׃

וַיַּאֲכִֽלְךָ֤ =ק-מ,ש1,ל9 (געיה באות כ״ף) וכך אצל ברויאר ומג״ה; וראו רשימת ברויאר ב"ספיקות שאין להם הכרע", הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.
אֶת־הַמָּן֙ =ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9
הוֹדִֽיעֲךָ֗ =ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ורמ״ה (כתיב מלא וי״ו ומלא יו״ד)

פרק יב פסוק לא

לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה כֵ֔ן לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּי֩ כָל־תּוֹעֲבַ֨ת יְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֗א עָשׂוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּ֣י גַ֤ם אֶת־בְּנֵיהֶם֙ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם יִשְׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ לֵאלֹֽהֵיהֶֽם׃

כָל־תּוֹעֲבַ֨ת מקרא על פי המסורה=כׇל־תּוֹעֲבַ֨ת =ל1?,ש,ש1,ו,ל3,ל9 (כ״ף רפה) וכמו כן בדפוסים וקורן
לֵאלֹֽהֵיהֶֽם =ש,ל3; וראו רשימת ברויאר ב"ספיקות שאין להם הכרע", הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.

פרק טז פסוק ב

וְזָבַ֥חְתָּ פֶּ֛סַח לַיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ צֹ֣אן וּבָקָ֑ר בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֔ה לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃

בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֔ה מקרא על פי המסורה=בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהֹוָ֔ה =ל,ק3[מקף צוין בהערה],ו,ל3,בן־אשר ("אֲשֶׁר־" מוקפת) וכמו כן בתוספת התימנית לכתי"ב. כך הכריעו ברויאר ומג״ה; וראו עוד ברויאר, "הנוסח ומקורותיו" לדברים, עמ' 49 הערה 16. לפי כללי הטעמים אין "אשר" מוקף בין פשטא למונח זקף אלא אם כן תיבת המונח מוטעמת בראשה. אך לדברי ברויאר: "הביטוי בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' (בלי אֱלֹהֶיךָ) מצוי עוד בדב' יב יד; טו כ; טז טו. בשלושת המקומות האלה אֲשֶׁר מוקף על פי כללי הטעמים; ולפיכך הוא מוקף, לדעת ב"א, גם כאן – בניגוד לכללי הטעמים." גירסה זו נמצאת גם ב-EVRII C1 וב-vat448.

פרק כה פסוק יט

וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהוָה־אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃

אֲשֶׁ֣ר יְהוָה־אֱ֠לֹהֶיךָ מקרא על פי המסורה=אֲשֶׁ֣ר יְהֹוָה־אֱ֠לֹהֶ֠יךָ =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו?,ל3,ל9 ("אשר" בטעם מונח ושם הוי"ה מוקפת)
זֵ֣כֶר =זכר: א(ס,ק),ל,ש,ש1,ק3,ו?,ל3,ל9 (צירה באות זי״ן, "חמש נקודות") וכמו כן בתיגאן, וכך אצל דותן וברויאר ומג״ה, וגם בכל הדפוסים וקורן.

פרק כז פסוק יט

אָר֗וּר מַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט גֵּר־יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃

*

__ (מ:הערה) ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה

פרק כח פסוק ל

אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ יִשְׁגָלֶ֔נָּה(יִשְׁכָּבֶ֔נָּה) בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא־תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ׃

יִשְׁגָלֶ֔נָּה(יִשְׁכָּבֶ֔נָּה) מקרא על פי המסורה=ישגלנה(יִשְׁכָּבֶ֔נָּה) =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9=יִשְׁגָּלֶ֔נָּה (דגש באות גימ״ל בכתיב), משמע קרי=יִשְׁכָּבֶ֔נָּה (דגש באות כ״ף), וכמו כן בדפוסים וקורן
תְחַלְּלֶֽנּוּ =א,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן

פרק כט פסוק כב

גָּפְרִ֣ית וָמֶלַח֮ שְׂרֵפָ֣ה כָל־אַרְצָהּ֒ לֹ֤א תִזָּרַע֙ וְלֹ֣א תַצְמִ֔חַ וְלֹא־יַעֲלֶ֥ה בָ֖הּ כָּל־עֵ֑שֶׂב כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֤ם וַעֲמֹרָה֙ אַדְמָ֣ה וּצְבֹיִי֔ם(וּצְבוֹיִ֔ם) אֲשֶׁר֙ הָפַ֣ךְ יְהוָ֔ה בְּאַפּ֖וֹ וּבַחֲמָתֽוֹ׃

וְלֹא־יַעֲלֶ֥ה =א (אין געיה)
וּצְבֹיִי֔ם(וּצְבוֹיִ֔ם) מקרא על פי המסורה=וצביים(וּצְבוֹיִ֔ם) =ש?[צבויים קרי]

פרק כט פסוק כח

הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃

הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת =א,ל3 (מתיגה מעל האות נו״ן) וכמו כן בדפוסים וקורן
לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עוֹלָ֔ם מקרא על פי המסורה=לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֙ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עוֹלָ֔ם =א,ל1,ש,ש1,ק3,ל9 ומ״ש (11 נקודות מעל האותיות כולל האות עי״ן של "עַׄד־"); אבל כתי״ל,ל3=עַד־עוֹלָ֔ם (בלי נקודה מעל האות עי״ן) בהתאם לרשימה שבמ״ס-ל.

פרק לב פסוק ו

הַ לְיְהוָה֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את        עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ        ה֥וּא עָשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃

הַ לְיְהוָה֙ מקרא על פי המסורה=הַ לְיְהֹוָה֙ (מ:הערה) בספרי תימן הַֽלְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
עָשְׂךָ֖ =א (אין געיה)