פרק כא פסוק יב
וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וַיִּקַּ֞ח אֶת־עַצְמ֤וֹת
שָׁאוּל֙ וְאֶת־עַצְמוֹת֙ יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מֵאֵ֕ת בַּעֲלֵ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֲשֶׁר֩
גָּנְב֨וּ אֹתָ֜ם מֵרְחֹ֣ב בֵּֽית־שַׁ֗ן אֲשֶׁ֨ר
תְּלָוֻ֥ם
שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים בְּי֨וֹם הַכּ֧וֹת פְּלִשְׁתִּ֛ים
אֶת־שָׁא֖וּל בַּגִּלְבֹּֽעַ׃
תְּלָוֻ֥ם
שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים
מקרא על פי
המסורה=תלום
שם הפלשתים
א-כתיב=תְּלָוֻ֥֯ם שָׁםָּ֯
ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים
- א-קרי=<תלאום שמה פלשתים> (הערת קרי אחת לשלוש תיבות ביחד), וכך גם בכתי״ש1. במג״ה ציינו "קרי
וכתיב" לכל תיבה לחוד; ואילו ברויאר הביא הערת קרי אחת לשלושת התיבות (וכך גם בקורן).
- בכתי"ק יש שתי הערות קרי: "תלאום" ו"שמה פלשתים"; ההערה הראשונה מתייחסת לכתיב חסר אל״ף ("תלום"),
והשנייה לאיזו תיבה שייכת האות ה״א ("שמה" לפי הקרי, "הפלשתים" לפי הכתיב).
- בכתי״ל יש שתי הערות קרי: "תלאום שמה" ו"פלשתים".
- בכתבי־היד ב1,ש2 יש יש שתי הערות קרי, אחת לתיבה "תלאום" ואחת לתיבה "שמה".