פרק ו פסוק כה

וַיְהִ֨י רָעָ֤ב גָּדוֹל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן וְהִנֵּ֖ה צָרִ֣ים עָלֶ֑יהָ עַ֣ד הֱי֤וֹת רֹאשׁ־חֲמוֹר֙ בִּשְׁמֹנִ֣ים כֶּ֔סֶף וְרֹ֛בַע הַקַּ֥ב (חִרי־) [דִּב־]יוֹנִ֖ים בַּחֲמִשָּׁה־כָֽסֶף׃

(חִרי־) [דִּב־]יוֹנִ֖ים מקרא על פי המסורה=(חרי) [דִּב־]יוֹנִ֖ים =א-כתיב=<חִרי יוֹנִ֖ים> בשתי תיבות, אין מקף, אך גם אין שווא באות רי״ש והערת הקרי מסומנת באופן ברור מעל התיבה הראשונה בלבד (קרי="דִב"), כך שגם קוראים בשתי תיבות (מוקפות). וכמו כן מ״ש בשם "ספרי ספרד מדוייקים כתב יד וגם בדפוס ישן".

פרק טז פסוק ו

בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא הֵ֠שִׁיב רְצִ֨ין מֶֽלֶךְ־אֲרָ֤ם אֶת־אֵילַת֙ לַֽאֲרָ֔ם וַיְנַשֵּׁ֥ל אֶת־הַיְּהוּדִ֖ים מֵֽאֵיל֑וֹת (וַֽאֲרֹמִים֙) [וַֽאֲדֹמִים֙] בָּ֣אוּ אֵילַ֔ת וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

*

אֶת־הַיְּהוּדִ֖ים =ק ובדפוסים (יו״ד דגושה)
(וַֽאֲרֹמִים֙) [וַֽאֲדֹמִים֙] מקרא על פי המסורה=(וארמים) [וַֽאֲדֹמִים֙] ל-קרי=וַֽאֲדוֹמִים֙ (בהתאם לכתיב מלא וי״ו)
__ =א(ק) אין פרשה

פרק יז פסוק לא

וְהָעַוִּ֛ים עָשׂ֥וּ נִבְחַ֖ז וְאֶת־תַּרְתָּ֑ק וְהַסְפַרְוִ֗ים שֹׂרְפִ֤ים אֶת־בְּנֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ לְאַדְרַמֶּ֥לֶךְ וַֽעֲנַמֶּ֖לֶךְ (אֱלֹהֵ֥) [אֱלֹהֵ֥י] (סְפַרְ«אָֽ»יִם) [סְפַרְוָֽיִם]׃

נִבְחַ֖ז =א(ק),ק (באות זי״ן רגילה ולא גדולה) <רש"ש: והמש"כ אין הזין רבתי. קמחי: ב"כ אין היכר.>; וכן ברד״ק המובא במ״ש, וגם נטייתו של מ״ש בגלל שאות זו אינה מובאת ברשימות.