פרק מה פסוק א
כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָה֮ לִמְשִׁיחוֹ֮
לְכ֣וֹרֶשׁ
אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִימִינ֗וֹ
לְרַד־לְפָנָיו֙ גּוֹיִ֔ם וּמָתְנֵ֥י מְלָכִ֖ים אֲפַתֵּ֑חַ לִפְתֹּ֤חַ לְפָנָיו֙ דְּלָתַ֔יִם
וּשְׁעָרִ֖ים לֹ֥א יִסָּגֵֽרוּ׃
לְכ֣וֹרֶשׁ =א,ל,ש1
(אין קו של לגרמיה), וכך אצל דותן וברויאר ומג״ה, וכמו כן במ״ג דפוס ונציה ובחלק מהדפוסים (בה"ל). ראו
ברויאר, טעמי המקרא, ב.16 הערה 12 (עמ' 40); ג.23 הערה 23 (עמ' 98): "במקום אחד שני משרתי רביע הם
מונחים: לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִימִינ֗וֹ
(יש' מה, א). ומסתבר, ששני המונחים האלה רומזים לסגול, שהיה ראוי לבוא
אחריהם...".
- אך השוו היידנהיים, משפטי הטעמים, שער ראשון פ"ב (ז' ע"ב). בכת"י קהיר25 יש קו של לגרמיה, וכמו כן
בחלק מהדפוסים (בר, לטריס, גינצבורג [אין הערה]) וקורן. ובחלקם התיבה מוטעמת בסגול: לְכוֹרֶשׁ֒ (ליסר,
מ״ג ורשה).
- ק!=לְכ֥וֹרֶשׁ (בטעם מרכא, ובהתאם לכך בלי קו של לגרמיה).