פרק ד פסוק ג
גַּם־[תַּנִּים֙]
(תַּנִּין֙) חָ֣לְצוּ שַׁ֔ד הֵינִ֖יקוּ גּוּרֵיהֶ֑ן
בַּת־עַמִּ֣י לְאַכְזָ֔ר
(כַּיְ
עֵנִ֖ים) [כַּיְעֵנִ֖ים] בַּמִּדְבָּֽר׃
(כַּיְ עֵנִ֖ים)
[כַּיְעֵנִ֖ים]
מקרא על פי
המסורה=(כי ענים)
[כַּיְעֵנִ֖ים] =א(ק),ל,ש1,ב1,ק-מ,ש2 (כתיב חסר יו״ד בהברת
העי״ן), וכמו כן לגבי הכתיב בכל התיג'אן ובכתבי־יד ספרדים ובדפוסים וקורן, וכך הכריעו דותן וברויאר
ומג״ה.
- דותן הכריע בפנים ל-קרי=כַּיְעֵנִ֖ים ורק בהערה ציין ל-קרי=כַּיְעֵינִ֖ים (יו״ד בהברת העי״ן), וכך
צוין הקרי גם ב-BHQ <כיעינים קרי>, אמנם BHS!=<כיענים קרי>. בניגוד לכתי״ל, הערת הקרי
בכתי״ש1 היא <כיענים ק'>, וכך מציינים את הקרי בכתבי־היד ספרדים ואצל ברויאר ומג״ה, וכמו כן
בדפוסים וקורן.
- בכמה כתבי־יד מזרחים הכתיב עצמו מלא יו״ד בהברת העי״ן, וכמו־כן בהערת הקרי (כתיב כַּיְ
עֵינִ֖ים, "כיעינים קרי"): ק13,פטרבורג-EVR-II-B-34,פטרבורג-EVR-II-B-92[אין הערת קרי]. וייתכן שהערת
הקרי בכתי״ל הושפעה מהכתיב הזה.