פרק י פסוק ב

וַיַּדְבְּק֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים אַחֲרֵ֥י שָׁא֖וּל וְאַחֲרֵ֣י בָנָ֑יו וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶת־יוֹנָתָ֧ן וְאֶת־אֲבִינָדָ֛ב וְאֶת־מַלְכִּי־שׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּל׃

מַלְכִּי־שׁ֖וּעַ =א,ל,ש2? (תיבות מוקפות) וכמו כן בכתבי־יד ספרדים נוספים ובדפוסים; המקף בכתר ברור בהגדלה למרות שהאזור מטושטש (ברויאר הביא את נוסח הכתר בתיבה אחת בספק, אמנם נראה שאין הצדק עמו). יוסף עופר ("A Masoretic Note in the Aleppo Codex", עמ' 222 הערה 31) העלה את האפשרות של תיקון במקום הזה במחיקת המקף, אולם יותר נראה שיש טשטוש כללי בכל האזור, ואין סימן מחיקה בין שתי האותיות הללו.

פרק יז פסוק כ

יְהוָה֙ אֵ֣ין כָּמ֔וֹךָ וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים זוּלָתֶ֑ךָ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֖עְנוּ בְּאָזְנֵֽינוּ׃

בְּכֹ֥ל =א?,ל,ש1,ק-מ ומסורת-ל וכן הוא בחלק מהדפוסים (ובקורן) ע״פ מ״ש (וכן הכריעו ברויאר ומג״ה)

פרק יח פסוק ד

וַיִּלְכֹּד֩ דָּוִ֨יד מִמֶּ֜נּוּ אֶ֣לֶף רֶ֗כֶב וְשִׁבְעַ֤ת אֲלָפִים֙ פָּרָשִׁ֔ים וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף אִ֣ישׁ רַגְלִ֑י וַיְעַקֵּ֤ר דָּוִיד֙ אֶת־כָּל־הָרֶ֔כֶב וַיּוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ מֵ֥אָה רָֽכֶב׃

וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף =א?,ל?,ש1?,ק13 (מרכא וטפחא) וכך הכריעו ברויאר ומג״ה, וכמו כן בדפוסים וקורן.

פרק כז פסוק יב

הַתְּשִׁיעִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֔י אֲבִיעֶ֥זֶר הָעַנְּתוֹתִ֖י (לַבֵּ֣ניְמִינִ֑י) [לַבֵּ֣ן ׀ יְמִינִ֑י] וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃

(לַבֵּ֣ניְמִינִ֑י) [לַבֵּ֣ן ׀ יְמִינִ֑י] מקרא על פי המסורה=(לבנימיני) [לַבֵּ֣ן ‖ יְמִינִ֑י] =ל,ש1,ק13,ק-מ ומסורה (אין כפילות בכתיב באות יו״ד הראשונה, והפסק קיים, ואין כפילות בשווא); וכן הכריעו ברויאר ומג״ה