פרק ג פסוק יז

חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם כׇּל־חֵ֥לֶב וְכׇל־דָּ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃

מוֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם =ל-מ,ש,ו; ראו רשימת ברויאר ב"ספיקות שאין להם הכרע", הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכך ברויאר ומג״ה). המקום מטושטש בכתי״ל1; ברור שאין געיה במי"ם, אבל אולי יתכן שנשאר סימן קלוש של געיה בבי״ת.

• ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם (!), אמנם עיון בצילום כתב היד אולי מראה געיה מחוקה שנייה (?) גם תחת הבי״ת.
• ל1?,ב,ש1[ביד שניה]=מוֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם (אין געיה)
• קורן=מֽוֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם
• ראו גם את שלושת הדוגמאות המקבילות בויקרא פרק כ"ג (פסוקים ג', י"ד, ל"א) ובהערות הנוסח שם.

פרק ז פסוק כא

וְנֶ֜פֶשׁ כִּֽי־תִגַּ֣ע בְּכׇל־טָמֵ֗א בְּטֻמְאַ֤ת אָדָם֙ א֣וֹ ׀ בִּבְהֵמָ֣ה טְמֵאָ֗ה א֚וֹ בְּכׇל־שֶׁ֣קֶץ טָמֵ֔א וְאָכַ֛ל מִבְּשַׂר־זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לַיהֹוָ֑ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃

{פ}*

פפ (מ:הערה) אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז

• =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו; בכולם יש רווח של פרשה פתוחה, גם כאן וגם להלן בפסוק כ"ז ("וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמַּקְרִ֞יב אֶת־זֶ֤בַח שְׁלָמָיו֙..."). בספרי תימן יש רווח של פרשה פתוחה כאן, אבל לא בספרי אשכנז וספרד. הרמב"ם ציין רק פרשה במילים "וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל", אבל רק פעם אחת, למרות שיש שני פסוקים מהסוג הזה! לגבי הכתר עצמו ראו עופר, קאסוטו, עמ' 328-330; ובאריכות אצל פנקובר, עדות חדשה, 76-90. לפי רוב העדויות הייתה פרשה פתוחה בכתר בשני המקומות. אך ייתכן שהרווח כאן היה קטן והרמב"ם לא החשיב אותו לפרשה (פנקובר), או שהרמב"ם רשם את "וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל" וספר אותו רק פעם אחת בחישוב הסופי שלו (עופר).

פרק כה פסוק י

וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹר בָּאָ֖רֶץ לְכׇל־יֹשְׁבֶ֑יהָ יוֹבֵ֥ל הִוא֙ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל־אֲחֻזָּת֔וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ תָּשֻֽׁבוּ׃

הִוא֙ =א(ק),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל,ש,ש1,מ״ג (כתיב וי״ו), וכמו כן בספרי התורה של כל העדות.

• א(ו,ע,ר)=הִיא֙ (כתיב יו״ד); וראו עוד עופר, קאסוטו, עמ' 311-312; 334-337. אמנם כאמור א(ק)=הִוא֙ <ב"כ יוד ונראה כי נתקן אח"כ>; וראו על כך עופר, ילין, עמ' 300-305, 349. וראו עוד "רשימת חילופי הנוסחאות בס"ת בין האשכנזים, ספרדים, תימנים, ובן אשר (ונלוה לו גם קובץ רשימות במסורה בתנ"ך)", קובץ תורני הלשכה ב', עמ' 2-3 הערה 6, וזה לשונו: "אך שמעתי מהרב יצחק וגנר שליט"א, דנראה לו שעיקר הנוסח בדעת בן אשר יובל הוא בוא"ו, כי בתנ"ך הר"י קמחי כתב "נכתב בי' ונראה כי תוקן אח"כ". והנה מש"כ "ונראה" היינו שאין ברור אם היה שם תיקון או לא; והנה ע״פ המסורה מוכח שצריך להיות כאן הוא בוא"ו, וא"כ נראין הדברים שמה שאירע כאן הוא כפי שאירע בקצת מקומות אחרים בכתר, שהסופר הראשון כתב בטעות, וחזר ר"א בן אשר (או מגיה קודם שכבר הגיה את הספר לפניו) והגיה, וברבות השנים נתקלקל הדיו ופרחה המחיקה ונשאר הנוסח המוטעה שהיה מקודם. וכך יש בכמה מקומות בכתר, שנראה שיש "טעות ברורה" ובעיון היטב בכתב היד ניכר כנ"ל. וממילא כך יש לומר גם במקום זה. וא"כ בסוף דבר, ראוי להכריע בדעת בן אשר, שהנוסח הנכון הוא יובל הוא בוא"ו, וע"כ לא צויין שינוי זה בפנים.

פרק כו פסוק מג

וְהָאָ֩רֶץ֩ תֵּעָזֵ֨ב מֵהֶ֜ם וְתִ֣רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ בׇּהְשַׁמָּהֿ֙ מֵהֶ֔ם וְהֵ֖ם יִרְצ֣וּ אֶת־עֲוֺנָ֑ם יַ֣עַן וּבְיַ֔עַן בְּמִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֔סוּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֖י גָּעֲלָ֥ה נַפְשָֽׁם׃

בׇּהְשַׁמָּהֿ֙ =ל1,ב,ש1,ק3,פטרבורג-EVR-I-B-85,פטרבורג-EVR-I-B-59 ומ״ש (אין מפיק באות ה״א הראשונה); וכך הכריעו דותן וברויאר ומג״ה, וכמו כן בתיגאן ובדפוסים וקורן.

• ל,ש,ו,פטרבורג-EVR-II-B-10=בָּהְּשַׁמָּה֙ (מפיק באות ה״א הראשונה)
• פטרבורג-EVR-II-C-1=בָּהְּ־שַׁמָּה֙ (תיבות מוקפות ומפיק ושווא באות ה״א הראשונה)
• פטרבורג-EVR-II-B-8,=בָּהּ־שַׁמָּה֙ (תיבות מוקפות ומפיק באות ה״א הראשונה)
• בחלק מכתבי־היד הספרדים יש מפיק (ה, פריז 25), ובחלקם אין מפיק (ש2 ותנ"ך ליסבון).
• הערות ברויאר ודותן