פרק ו פסוק כה

וַיְהִ֨י רָעָ֤ב גָּדוֹל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן וְהִנֵּ֖ה צָרִ֣ים עָלֶ֑יהָ עַ֣ד הֱי֤וֹת רֹאשׁ־חֲמוֹר֙ בִּשְׁמֹנִ֣ים כֶּ֔סֶף וְרֹ֛בַע הַקַּ֥ב (חרי) [דִּב־]יוֹנִ֖ים בַּחֲמִשָּׁה־כָֽסֶף׃

(חרי) [דִּב־]יוֹנִ֖ים =א-כתיב=<חִרי יוֹנִ֖ים> בשתי תיבות, אין מקף, אך גם אין שווא באות רי״ש והערת הקרי מסומנת באופן ברור מעל התיבה הראשונה בלבד (קרי="דִב"), כך שגם קוראים בשתי תיבות (מוקפות). וכמו כן מ״ש בשם "ספרי ספרד מדוייקים כתב יד וגם בדפוס ישן".

• ב1,ש2-כתיב=<חִרְי יוֹנִ֖ים> בשתי תיבות, שווא באות רי״ש, והערת הקרי מסומנת בין שתי התיבות; ב1,ש2-קרי=דביונים (דִּבְיוֹנִ֖ים).
• ק-כתיב=<חִרְי־יוֹנִ֖ים> במקף; ק-קרי=<דיב יונים> (דִּיב־יוֹנִ֖ים) בשתי תיבות.
• ל-כתיב=חִרְייוֹנִ֖ים (תיבה אחת), ל-קרי=דביונים (דִּבְיוֹנִ֖ים), דהיינו כתיב וקרי של תיבה אחת בלבד, וכמו כן במ״ג דפוס ונציה ובדפוסים וקורן. יש לשים לב שנקודת החולם בכתי״ל נכתבה מוקדם, לצד ימין מעל אות יו״ד השנייה (ל?!=חִרְייֹונִ֖ים), אבל כנראה שהכוונה בכל זאת לאות וי״ו.
• ש1,פטרבורג-EVR-II-B-55-כתיב=חִרְיוֹנִ֖ים (אות יו״ד אחת בלבד), קרי=דביונים (דִּבְיוֹנִ֖ים). וראו מ״ש: "ובמקצת ספרים חדא מילה כתיב ובשני יודי״ן, ויש ספרים ביו״ד אחת לבד."

פרק טז פסוק ו

בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא הֵ֠שִׁ֠יב רְצִ֨ין מֶֽלֶךְ־אֲרָ֤ם אֶת־אֵילַת֙ לַֽאֲרָ֔ם וַיְנַשֵּׁ֥ל אֶת־הַיְּהוּדִ֖ים מֵֽאֵיל֑וֹת (וארמים) [וַֽאֲדֹמִים֙] בָּ֣אוּ אֵילַ֔ת וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

*

אֶת־הַיְּהוּדִ֖ים =ק ובדפוסים (יו״ד דגושה)

• ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים (חסר דגש ביו״ד)

(וארמים) [וַֽאֲדֹמִים֙] ל-קרי=וַֽאֲדוֹמִים֙ (בהתאם לכתיב מלא וי״ו)

__ =א(ק) אין פרשה

• ל=פרשה פתוחה.
• יהושע קמחי לא סימן שום דבר במקום הזה, וקיימת אפשרות שהוא שכח לסמן כאן פרשה (כמו שעשה לפעמים בחלקים הקיימים של הכתר). הסבירות לטעות כזו קטנה יותר בהתחשב בעובדה שאין רווח לפרשה כאן בכתי"ק, וגם לא ברשימתו של פינפר ("מסורת התורה והנביאים", ולכן גם אין פרשה בדפוס קורן המבוסס עליו). במהדורות ברויאר אין כאן פרשה, אבל יש פרשה פתוחה במג״ה (כנראה ע״פ כתי״ל).

פרק יז פסוק לא

וְהָעַוִּ֛ים עָשׂ֥וּ נִבְחַ֖ז וְאֶת־תַּרְתָּ֑ק וְהַסְפַרְוִ֗ים שֹׂרְפִ֤ים אֶת־בְּנֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ לְאַדְרַמֶּ֥לֶךְ וַֽעֲנַמֶּ֖לֶךְ (אלה) [אֱלֹהֵ֥י] (ספרים) [סְפַרְוָֽיִם]׃

נִבְחַ֖ז =ל?,ש1 ובדפוסים (באות זי״ן גדולה) וכן בקורן

• א(ק),ק=נִבְחַ֖ז (באות זי״ן רגילה ולא גדולה) <רש"ש: והמש"כ אין הזין רבתי. קמחי: ב"כ אין היכר.>; וכן ברד״ק המובא במ״ש, וגם נטייתו של מ״ש בגלל שאות זו אינה מובאת ברשימות.
• האות האחרונה מטושטשת בכתי״ל וקשה להבחין מה היא, ואולי יש גם סימני מחיקה, אמנם נראה שהיא אולי גדולה. ולכן ל=<נִבְחַ֖ז> (באות זי״ן כצפוי) לפי דותן והמקליד (לפי דותן באות גדולה, אמנם המקליד לא ציין את האות הגדולה), וכן הוא בדפוסים ובקורן. אמנם ל?=<נִבְחַ֖ן> (בנו״ן סופית!) לפי ברויאר בספק.
• ברויאר ודותן הדפיסו בזי״ן גדולה בפנים, ובמג״ה <נִבְחַ֖ז> באות פשוטה.