פרק לא פסוק כז

וְהָיָ֞ה כַּאֲשֶׁ֧ר שָׁקַ֣דְתִּי עֲלֵיהֶ֗ם לִנְת֧וֹשׁ וְלִנְת֛וֹץ וְלַהֲרֹ֖ס וּלְהַאֲבִ֣יד וּלְהָרֵ֑עַ כֵּ֣ן אֶשְׁקֹ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם לִבְנ֥וֹת וְלִנְטֹ֖עַ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

וְלִנְטֹ֖עַ =מסורת-א (וכן אצל ברויאר ומג״ה)

• ל,ק,ש1=וְלִנְט֖וֹעַ ומסורות-ק,ש1 ובדפוסים (כתיב מלא וי״ו) וכך במהדורתו הראשונה של ברויאר.
• המחלוקת בכתבי־היד תלויה במחלוקת מסורה ברורה בין שלוש שיטות! שתי שיטות מוסרות על ב' מלאים אך חולקות לגבי פירוטן. ואילו שיטה שלישית מוסרת על ג' מלאים (כולל כאן), ושיטה זו נמצאת אף בכת"י תימני עתיק (http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_2211_f047v). ראו ברויאר, נוסח המקרא בכתר ירושלים, על ירמיהו יח,ט (הערה 60).

פרק לג פסוק כו

גַּם־זֶ֣רַע יַעֲקוֹב֩ וְדָוִ֨ד עַבְדִּ֜י אֶמְאַ֗ס מִקַּ֤חַת מִזַּרְעוֹ֙ מֹֽשְׁלִ֔ים אֶל־זֶ֥רַע אַבְרָהָ֖ם יִשְׂחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב כִּי־[אָשִׁ֥יב] (אשוב) אֶת־שְׁבוּתָ֖ם וְרִחַמְתִּֽים׃

כִּי־[אָשִׁ֥יב] (אשוב) =ל,ק,ש1 ומ״ש ומסורות-א,ל וטברניות (וכן הכריעו ברויאר ומג״ה [במג״ה גם הוסיפו קרי מנוקד למרות שאין הערת קרי בשוליים בכתר])

• א-כתיב=כִּי־אָשִׁ֥יב? האות כנראה יו״ד (במקום אָשִׁ֥וב בוי״ו) ואין הערת קרי, אמנם היא ארוכה וקצת דומה לוי״ו. ייתכן שבמלאכת ההגהה של הסופר לתקן את נוסח האותיות ע״פ המסורה, האות לא תוקנה בגלל שהיא כבר דומה לוי״ו. בנוסף ייתכן שבמלאכת סימון ההערות בשוליים, לא חש הסופר לציין כאן "קרי" בגלל שהאות נראית כמו יו״ד והצורך לציין "קרי" לא בלט.