פרק ב פסוק י

לֹא־הִגִּ֣ידָה אֶסְתֵּ֔ר אֶת־עַמָּ֖הּ וְאֶת־מֽוֹלַדְתָּ֑הּ כִּ֧י מׇרְדֳּכַ֛י צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ אֲשֶׁ֥ר לֹא־תַגִּֽיד׃

{ס}*

סס =א(ק),ק13,פטרבורג-EVR-II-B-92.

• בתנ"ך ילין יש כאן אות "ס", אמנם בצורה שהיא חריגה להערות בתנ"ך ילין. למרות הצורה החריגה אין להטיל ספק בכך שיש כאן סימון שמשמעותו פרשה סתומה בכתר ארם צובה, כי יש גם כתבי־יד אחדים הדומים לכתר בחלוקת הפרשות שלהם, וגם בהם מופיעה כאן פרשה סתומה. אמנם ברוב של כתבי־היד והמסורות במשך הדורות אין פרשה כלל במקום הזה (ראו לדוגמה ל,ק-מ,ב1,ל34,פטרבורג-EVR-II-B-55 וברשימות פינפר). למידע מפורט ראו בטבלא בתוך מאמרו של הרב דוד יצחקי, "פרשיות פתוחות וסתומות במגילת אסתר", בכתב העת צפונות, שנה ד' גליון ג' (טו), עמ' ק-קג. לכן אין מקום להציע את הוספתה של הערה זו לרשימתו של יוסף עופר, "נספח ג: פרשיות מסופקות" (שם, עמ' 332-333).

פרק ח פסוק יא

אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ לַיְּהוּדִ֣ים ׀ אֲשֶׁ֣ר בְּכׇל־עִיר־וָעִ֗יר לְהִקָּהֵל֮ וְלַעֲמֹ֣ד עַל־נַפְשָׁם֒ לְהַשְׁמִיד֩ וְלַהֲרֹ֨ג וּלְאַבֵּ֜ד אֶת־כׇּל־חֵ֨יל עַ֧ם וּמְדִינָ֛ה הַצָּרִ֥ים אֹתָ֖ם טַ֣ף וְנָשִׁ֑ים וּשְׁלָלָ֖ם לָבֽוֹז׃

וְלַהֲרֹ֨ג (מ:הערה) במגילות אשכנז לַהֲרֹ֨ג

• =א(ס),ל,ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-ל ומסורה ומ״ש
• מ״ג דפוס ונציה=לַהֲרֹ֨ג (בלי וי״ו החיבור בראש התיבה)
• במגילות אשכנז כתוב "להרג" (ח,יא) בלי וי״ו החיבור, ו"בפניהם" (ט,ב) באות בי״ת במקום למ״ד. גירסה זו נפוצה מאז ימי הביניים, ובגלל זה הנהיגו בקהילות רבות של בני אשכנז בדורות האחרונים לקרוא כל אחד משני הפסוקים פעמיים מפני הספק. אבל במנחת שי הכריע שעל פי המסורה יש לכתוב "ולהרג" (עם וי״ו החיבור) ו"לפניהם" (בלמ״ד), וכן ידוע שגרסת כתר ארם צובה הייתה "ולהרג", "לפניהם" בהתאם למסורה, וכך הוא בכל כתבי־היד הטברנים הקרובים לו. לכן כבר לא נשאר ספק לגבי הכתיב לפי הרב ברויאר; ראו במאמרו "מקראות שיש להם הכרע".

פרק ט פסוק ט

וְאֵ֤ת ‖ פַּרְמַ֙שְׁתָּא֙        וְאֵ֣ת ‖ אֲרִיסַ֔י        וְאֵ֥ת ‖ אֲרִדַ֖י        וְאֵ֥ת ‖ וַיְזָֽתָא׃

פַּרְמַ֙שְׁתָּא֙ =מ״ש באות שי״ן קטנה, וכמו כן בדפוסים וקורן

• ל,ק-מ,ב1=פַּרְמַ֙שְׁתָּא֙ באות שי״ן רגילה

אֲרִדַ֖י (מ:הערה) בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות

• =ל,ק13[לאחר תיקון ונמסר עליו <ל' וחס'>],פטרבורג-EVR-II-B-92,פטרבורג-EVR-II-B-55,ב1 ובמ״ק דפוס ונציה <ל' וחס'> ובמ״ג דפוס ונציה (בפנים).
• וכמו כן הכתיב חסר יו״ד בכמעט כל כתבי־היד הספרדים המדויקים: טולדו [לאחר תיקון], כתר דמשק [לאחר תיקון], הברפורד [נמסר עליו ל' וחס'], פרמה2668 [לאחר תיקון], ש2 [לאחר תיקון], קטלוניה, וליסבון [לאחר תיקון ונמסר עליו <ל' וחס'>]. רק בתנ"ך קניקוט 1 הכתיב מלא.
• מכיון שהערות המסורה תומכות באופן חד-צדדי בכתיב החסר, נראה שהיה צריך לכתוב את התיבה חסרה אפילו בלי כתבי־היד הנוספים. וראו בדברי המ״ש שמחזקים את המסירה הזו: <אם מילת "ארידי" מלא יו״ד או חסר? במקרא גדולה חסר יו״ד ונמסר עליו: "לית וחסר". וכן נכתב ונמסר במקרא כתב־יד. ואולם בספרים אחרים ישנים מהדפוס וכתבי־יד מלא יו״ד, וכן כתב ר' מאיר במגלותיו.> בכתיב חסר הכריעו דותן וברויאר (בשתי מהדורותיו האחרונות) ומג״ה. לדיון רחב ראו מאמרו של אדם בן-נון, "ארידי / ארדי" (תשע"ד), וכמו כן את התגובה המפורטת שנכתבה על מאמרו.
• ק-מ=אֲרִידַ֖י (כתיב מלא יו״ד), כך שהוא חולק על כתי"ב1 ואין הסכמה בין כתבי־היד התימנים. וכמו כן יש עוד תאג' של כתובים מאת בניה הסופר שבו הכתיב מלא (בניגוד לכתי"ב1), ותאג' של כתובים מאת יוסף בן בניה שבו הכתיב תוקן לחסר.
• הכתיב מלא יו״ד בדפוסים, היידנהיים (ארידי מ"י=מלא יו״ד) ומהדורת קורן (כנראה בעקבות הדעה האחרונה בהערת מ״ש), וכמו כן בסימנים ומכון ממרא.

וַיְזָֽתָא =מסורה (ובדפוסים וקורן)

• ל,ק-מ,ב1=וַיְזָֽתָא (אין אות גדולה ואין אות קטנה)