פרק ב פסוק י

לֹא־הִגִּ֣ידָה אֶסְתֵּ֔ר אֶת־עַמָּ֖הּ וְאֶת־מֽוֹלַדְתָּ֑הּ כִּ֧י מׇרְדֳּכַ֛י צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ אֲשֶׁ֥ר לֹא־תַגִּֽיד׃

{ס}*

סס =א(ק)

• בתנ"ך ילין יש כאן אות "ס", אמנם בצורה שהיא חריגה להערות בתנ"ך ילין. למרות הצורה החריגה אין להטיל ספק בכך שיש כאן סימון שמשמעותו פרשה סתומה בכתר ארם צובה, כי יש גם כתבי־יד אחדים הדומים לכתר בחלוקת הפרשות שלהם, וגם בהם מופיעה כאן פרשה סתומה. אמנם ברוב רובם של כתבי־היד והמסורות במשך הדורות אין פרשה כלל במקום הזה (ראו לדוגמה ל,ק-מ,ל34 וברשימות פינפר). למידע מפורט ראו בטבלא בתוך מאמרו של הרב דוד יצחקי, "פרשיות פתוחות וסתומות במגילת אסתר", בכתב העת צפונות, שנה ד' גליון ג' (טו), עמ' ק-קג (ניתן להורדה בקישור זה: http://hebrewbooks.org/26477). לכן אין מקום להציע את הוספתה של הערה זו לרשימתו של יוסף עופר, "נספח ג: פרשיות מסופקות" (שם, עמ' 332-333).

פרק ח פסוק יא

אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ לַיְּהוּדִ֣ים ׀ אֲשֶׁ֣ר בְּכׇל־עִיר־וָעִ֗יר לְהִקָּהֵל֮ וְלַעֲמֹ֣ד עַל־נַפְשָׁם֒ לְהַשְׁמִיד֩ וְלַהֲרֹ֨ג וּלְאַבֵּ֜ד אֶת־כׇּל־חֵ֨יל עַ֧ם וּמְדִינָ֛ה הַצָּרִ֥ים אֹתָ֖ם טַ֣ף וְנָשִׁ֑ים וּשְׁלָלָ֖ם לָבֽוֹז׃

וְלַהֲרֹ֨ג (מ:הערה) במגילות אשכנז לַהֲרֹ֨ג

• =א(ס),ל,ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-ל ומסורה ומ״ש
• מ״ג דפוס ונציה=לַהֲרֹ֨ג (בלי וי״ו החיבור בראש התיבה)
• במגילות אשכנז כתוב "להרג" (ח,יא) בלי וי״ו החיבור ו"בפניהם" (ט,ב) בבי״ת במקום למ״ד. גירסה זו נפוצה מאז ימי הביניים, ובגלל זה הנהיגו בקהילות רבות של בני אשכנז בדורות האחרונים לקרוא כל אחד משני הפסוקים פעמיים מפני הספק. אבל כבר נפסק במנחת שי שעל פי המסורה יש לכתוב "ולהרג" (עם וי״ו החיבור) ו"לפניהם" (בלמ״ד). וכבר ידוע שגרסת כתר ארם צובה הייתה "ולהרג", "לפניהם" בהתאם למסורה, וכך הוא בכל כתבי־היד הטברנים הקרובים לו, ולכן כבר לא נשאר כל ספק. לפרטים נוספים ראו את מאמרו של הרב מרדכי ברויאר, [http://www.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/mega10_broyer.pdf "מקראות שיש להם הכרע"].

פרק ט פסוק ט

וְאֵ֤ת ‖ פַּרְמַ֙שְׁתָּא֙        וְאֵ֣ת ‖ אֲרִיסַ֔י        וְאֵ֥ת ‖ אֲרִדַ֖י        וְאֵ֥ת ‖ וַיְזָֽתָא׃

פַּרְמַ֙שְׁתָּא֙ =מ״ש (ובדפוסים וקורן)

• ל,ק-מ,ב1=פַּרְמַ֙שְׁתָּא֙ (אין אות קטנה)

אֲרִדַ֖י (מ:הערה) בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות

• =ל,ב1,ק13[לאחר תיקון ונמסר עליו <ל' וחס'>],פטרבורג-EVR-II-B-92,פטרבורג-EVR-II-B-55 ובמ״ק דפוס ונציה <ל' וחס'> ובמ״ג דפוס ונציה (בפנים), ובכתבי־יד ספרדים מדויקים (ש2, טולדו [לאחר תיקון], קטלוניה, ליסבון [לאחר תיקון ונמסר עליו <ל' וחס'>]). מכיון שהערות המסורה תומכות באופן חד-צדדי בכתיב החסר, נראה שהיה צריך לכתוב את התיבה חסרה אפילו בלי כתבי־היד הנוספים. וראו בדברי המ״ש שמחזקים את המסירה הזו: <אם מילת "ארידי" מלא יו״ד או חסר? במקרא גדולה חסר יו״ד ונמסר עליו: "לית וחסר". וכן נכתב ונמסר במקרא כתב־יד. ואולם בספרים אחרים ישנים מהדפוס וכתבי־יד מלא יו״ד, וכן כתב ר' מאיר במגלותיו.> בכתיב חסר הכריעו דותן וברויאר (בשתי מהדורותיו האחרונות) ומג״ה. לדיון רחב ראו מאמרו של אדם בן-נון, "ארידי / ארדי" (תשע"ד), וכן את התגובה המפורטת על מאמרו בקישור הזה: <https://maharitz.co.il/?CategoryID=276&ArticleID=5922>.
• ק-מ=אֲרִידַ֖י (כתיב מלא יו״ד), וכן הוא בדפוסים ובמהדורת קורן (בעקבות הדעה האחרונה בהערת מ״ש), סימנים, מכון ממרא)

וַיְזָֽתָא =מסורה (ובדפוסים וקורן)

• ל,ק-מ,ב1=וַיְזָֽתָא (אין את גדולה ואין אות קטנה)