פרק י פסוק ב

וַיַּדְבְּק֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים אַחֲרֵ֥י שָׁא֖וּל וְאַחֲרֵ֣י בָנָ֑יו וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶת־יוֹנָתָ֧ן וְאֶת־אֲבִינָדָ֛ב וְאֶת־מַלְכִּישׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּל׃

מַלְכִּישׁ֖וּעַ =ש1,ק-מ,ב1,ש2 ומסורת ש1 (תיבה אחת); וראו לעיל בהערה על שמ"א יד,מט.

• א,ל,ש2?=מַלְכִּי־שׁ֖וּעַ (תיבות מוקפות) וכמו כן בכתבי־יד ספרדים נוספים ובדפוסים; המקף בכתר ברור בהגדלה למרות שהאזור מטושטש (ברויאר הביא את נוסח הכתר בתיבה אחת בספק, אמנם נראה שאין הצדק עמו). יוסף עופר ("A Masoretic Note in the Aleppo Codex", עמ' 222 הערה 31) העלה את האפשרות של תיקון במקום הזה במחיקת המקף, אולם יותר נראה שיש טשטוש כללי בכל האזור, ואין סימן מחיקה בין שתי האותיות הללו.

פרק יח פסוק ד

וַיִּלְכֹּד֩ דָּוִ֨יד מִמֶּ֜נּוּ אֶ֣לֶף רֶ֗כֶב וְשִׁבְעַ֤ת אֲלָפִים֙ פָּרָשִׁ֔ים וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף אִ֣ישׁ רַגְלִ֑י וַיְעַקֵּ֤ר דָּוִיד֙ אֶת־כׇּל־הָרֶ֔כֶב וַיּוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ מֵ֥אָה רָֽכֶב׃

וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף =א?,ל?,ש1?,ק13 (מרכא וטפחא) וכך הכריעו ברויאר ומג״ה, וכמו כן בדפוסים וקורן.

• א?,ל?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף ("ועשרים" מוקפת ובגעיה, וטפחא)
• המקום מטושטש בכתר וקשה להבחין אם מדובר על מקף או על חלק מהאות, אמנם הקו ברי״ש נטויה כמרכא.
• בכתי״ל יש נקודה קטנה שאולי ניתן לפרש אותה כמקף, והקו ברי״ש ישרה לגמרי. אמנם לפי דותן והמקליד ל=וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף (מרכא וטפחא), ונראה שהצדק איתם.
• גם בכתי״ש1 קשה להבחין, אמנם נראה יותר כמרכא ואין מקף ברור (רוב המקפים בכתי״ש1 ברורים מאוד).

פרק כז פסוק יב

הַתְּשִׁיעִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֔י אֲבִיעֶ֥זֶר הָעַנְּתוֹתִ֖י (לבנימיני) [לַבֵּ֣ן ‖ יְמִינִ֑י] וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃

(לבנימיני) [לַבֵּ֣ן ‖ יְמִינִ֑י] =ל,ש1,ק13,ק-מ ומסורה (אין כפילות בכתיב באות יו״ד הראשונה, והפסק קיים, ואין כפילות בשווא); וכן הכריעו ברויאר ומג״ה

• א-כתיב?!=<לַבֵּ֣ני ‖ יְמִינִי> (אות יו״ד נוספת לפני הפסק?)
• מ״ג-כתיב=לַבֵּ֣נְיְמִינִי (כפילות בשווא ואין פסק)
• מ״ש=<לבנימיני. לבן ימיני קרי, והוא חד מן ט"ו מלין כתיב חד וקריא תרין. וסימן נמסר במסורה במקום הזה. ובמקצת מדוייקים שלפני הלמ״ד בפת״ח, והבי״ת בציר"י ובדגש, והנו״ן בלי ניקוד.>
• הפסק החריג רומז שהתיבה הנכתבת כמילה אחת ונקראת כשתי מילים; וראו ברויאר, טעמי המקרא, ו.10 (עמ' 137), והשוו נחמיה ב,יג (המפרוצים הֵ֣ם׀פְּרוּצִ֔ים).