=ש ומ"ש (רביע ואחר כך זקף קטן); מ"ק-ש=<זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ' ראוב֔ן כַ֕ הָ֖ה לֶ֣ בִ֑ מ֖ אֵֽל׃"> ל,ק3,ה,ש2=רְאוּבֵ֔+ב֗ן (רְאוּבֵ֔֗ן) (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים) ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי"ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).
נוסח
=ש (נקודותיים של סוף פסוק לטעם התחתון) וכך במהדורות ברויאר. ל,ק3=אין נקודותיים של סוף פסוק, וכמו כן במ"ג דפוס ונציה ובדפוסים הישנים וקורן; וכך אצל דותן ומג"ה וסימנים.
נוסח
יש כאן רווח של שורה ריקה בכתבי־היד ל,ש,ק3. לפי מערכת הטעם העליון, הרווח הזה של פרשה פתוחה נמצא באמצע הפסוק.
=ל1,ל-מ,ש,ש1,ק3 ובדפוסים (מקף לטעם התחתון ומקף לטעם העליון, וגעית הטעם העליון באות שי"ן); וכמו כן בכתבי־היד א,ל בדברים. ל!=<לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣> (חסר מקף אחרי "לא" לטעם התחתון, וגעית הטעם העליון באות תי"ו); ברויאר תיקן את מקום הגעיה כאן ע"פ כתי"ל-מ, וכמו כן במכון ממרא. ואילו דותן השאיר את הגעיה באות תי"ו ע"פ כתי"ל (וכך בסימנים ובדפוסים וקורן). ק3=<לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂ֨ה לְךָ֥֣> (חסר מקף אחרי "תעשה" לטעם העליון) הערות דותן וברויאר
נוסח
=ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים (זקף קטן לטעם התחתון ופזר לטעם העליון) ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה (בסדר הפוך: פזר וזקף קטן) הערות דותן וברויאר
נוסח
=ל,ל1,ב?,ש,ש1,ק3,ו (יש קו של פסק); ברויאר העיר שאפשר שהושמט הפסק בכתי"ל בין "בשמים" ל"ממעל", אבל מעיון בכתי"ל בהגדלה רואים פסק קטן במרווח הקצר בין התיבות
נוסח
=ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים (זקף קטן לטעם התחתון ופזר לטעם העליון) ל!=מִמַּ֡֔עַל (בסדר הפוך: פזר וזקף קטן) הערות דותן וברויאר
נוסח
ל=וַֽאֲשֶׁ֥ר֩ בגעיה ימנית הערת המקליד
נוסח
הקלדת קמץ ואתנח באות תי"ו קודם לטעם התחתון, ואח"כ הקלדת פתח ואזלא לטעם העליון
נוסח
=ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומ"ש (קו אחד של מרכא לטעם התחתון והעליון כאחד) וכמו כן בתיגאן ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר (מרכא ומונח); וכך היה במ"ג דפוס ונציה ובדפוסים לפני תיקון מ"ש, וכך נשאר בפנים במהדורת דותן
נוסח
=ל1,ש,ק3,ו ל,ב,ש1=חסר סימן נקודותיים של סוף פסוק לטעם התחתון
=ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו בכתי"ל נכתב טעם האתנח פעמיים מתחת לאות ה"א, לפני הסגול ולאחריו (!). הערת דותן (בספק, ולדעתו האתנח המיותר שייך לאות למ"ד), והמקליד תיקן בלי להעיר
נוסח
=ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים (אזלא לטעם התחתון ופזר לטעם העליון) ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה (בסדר הפוך: פזר ואזלא) הערות דותן וברויאר
נוסח
=ש,ש1,ק3 (מונח לטעם התחתון וגעיה [ומקף] לטעם העליון באות כ"ף סופית הראשונה) ל!,ל1=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ (בסדר הפוך: געיה ומונח) ב,ו=וּבִנְךָ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ (נכתב מונח לטעם התחתון בלבד) הערות דותן וברויאר
נוסח
=ל1,ש,ו ל,ב,ש1,ק3=חסר סימן נקודותיים של סוף פסוק לטעם התחתון
=ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (באות צד"י נכתבו קמץ לטעם התחתון והעליון כאחד, טפחא לטעם התחתון וסילוק לטעם העליון) מ"ש ובדפוסים=תִּֿרְצַ֖+צָֽח (תִּֿרְצַ֖͏ָֽח) (פתח וטפחא לטעם התחתון, קמץ וסילוק לטעם העליון) וכך בקורן. את סימן הרפה השאירו כאן, ליתר בהירות (וכמו כן ב"תנאף" ו"תגנב"), אף במהדורות שנוהגות בדרך כלל להשמיט אותו, וביניהם BHS ומהדורת ברויאר
נוסח
=ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו (אתנח לטעם התחתון וסילוק לטעם העליון). האתנח נכתב מתחת לסילוק בכתי"ל, אבל קצת לימינו. בכתי"ב הסילוק בדיוק למטה מהאתנח. בשאר כתבי־היד האתנח קודם לסילוק באופן ברור.
=ל1,ב,ש1,ו (נקודת שורוק בלבד בהברה השנייה) וכמו כן בדפוסים וקורן ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י (קובוץ ושורוק), וראו בניקוד המקבילות לתיבה זו בכתי"ל. ש,ק3=הָרֻֽאובֵנִ֑י (קובוץ בלבד) הערות דותן והמקליד
=ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכמו כן בדפוסים וקורן ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י (ניקוד מקובל לתיבה זו בכתי"ל) הערות דותן וברויאר והמקליד קורן, דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
=א?,ש,ל3 ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣ (חסר קדמא באות שי"ן לטעם התחתון); אף מהדיר לא העיר על כך. בכתי"ש1 מונח לפני מרכא ב"לא", בכתי"ל1,ק3 יש מונח בלבד ב"לא", ובכתי"ו יש מונח בלבד ב"לא" ו"לך".
נוסח
=ל?,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 (קמץ אתנח פתח ואזלא) פטרבורגEVR-II-B-8=מִתָּ֑֜חַת (אין פתח נוסף באות תי"ו לטעם העליון) וכך בהקלדה
נוסח
=ל,ל1,ש,ו,ל3 א?,ש1,ק3=חסר סימן נקודותיים של סוף פסוק לטעם התחתון
=א(צילום),ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3[טפחא וקמץ וסילוק],פטרבורג-EVR-II-B-8 (קמץ וטפחא וסילוק בצד"י) ל=תִּֿרְצָֽח (חסר טפחא לטעם התחתון); לפי ברויאר הקו המאונך תחת האות צד"י משמש בכתי"ל כטפחא וסילוק כאחד. הערות דותן וברויאר
נוסח
=א(צילום)?,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,פטרבורג-EVR-II-B-8 (אתנח וסילוק) וכמו כן בדפוסים ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף (בסדר הפוך: סילוק ואתנח) הערות דותן וברויאר
Deuter 28:20 MwDWSMeteg removal— meteg on mem removed
מַֽעֲלָלֶ֖יךָ→מַעֲלָלֶ֖יךָ
Deuter 28:44 MwDWSMeteg removal— meteg on tav removed
Deuter 29:25 MwDWSMeteg removal— meteg on lamed removed
לֹֽא־יְדָע֔וּם→לֹא־יְדָע֔וּם
Deuter 30:15 MwDWSMeteg removal— meteg on he removed
אֶת־הַֽחַיִּ֖ים→אֶת־הַחַיִּ֖ים
Deuter 31:12 MwDWSMeteg removal— meteg on he removed
הָֽאֲנָשִׁ֤ים→הָאֲנָשִׁ֤ים
Deuter 32:30 MwDWSMeteg removal— meteg on vav removed
וַֽיהֹוָ֖ה→וַיהֹוָ֖ה
Deuter 32:50 MwDWSMeteg removal— meteg on kaf removed
כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת→כַּאֲשֶׁר־מֵ֞ת
Joshua (55 diffs)
Joshua 1:7 MwDWSAccent change— on resh, zaqef-qatan in old → revia in new
כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה→כְּכׇל־הַתּוֹרָ֗ה
נוסח
=א?,ל,ק,ש1,ק2,פטרבורג-EVR-II-B-81?,פטרבורג-EVR-II-B-26,ב1,ש2,ליסבון (בנקודה אחת לטעם רביע), וכמו כן בקורן ובמהדורותיו האחרונות של ברויאר (חורב, כתר ירושלים) ובסימנים. בנוסף לכתי"ב1, יש נקודה אחת של רביע בשני תיג'אן שנכתבו אף הם על־ידי בניה הסופר, אבל בכחצי מכתבי־יד התימנים האחרים יש שתי נקודות לזקף קטן. ובנוסף לכתיש2 ותנ"ך ליסבון, ברוב כתבי־היד הספרדים יש נקודה אחת לרביע, אבל במיעוט ניכר מהם יש שתי נקודות לזקף קטן. א?,פטרבורג-EVR-II-B-81?,מ"ג=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה (בשתי נקודות לטעם זקף קטן), וכך הוא במג"ה ובמהדורתו הראשונה של ברויאר (מוסד הרב קוק) ובמכון ממרא וכמו כן בדפוסים. אמנם נקודת הזקף העליונה בכתר קטנה מהרגיל ואף מטושטשת (ואולי מחוקה) בחלקה העליון, מה שתומך עוד קצת בגירסה הראשונה, ואולם הנקודה בכל זאת ברורה לגמרי.
Joshua 1:11 MwDWSMeteg removal— meteg on lamed removed
ראו בhttps://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n654/mode/1up; רק הקו השני (אחרי "אֵ֨ל") מובא בhttps://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n643/mode/1up. בסימנים קבעו שכאן הוא קו של לגרמיה.
=א (קמץ ומרכא); התיבה מוקפת במ"ג דפוס ונציה <כָּ֥ל־>. ראו עוד במידע על מהדורה זו, פרק שני, לגבי ההכרעה בין קמץ קטן לקמץ גדול בתיבה זו. יש עוד "כל" בקמץ ומרכא בתהלים (לה,י).
Proverbs 23:31 MwDWSMeteg removal— meteg on mem removed
=ק13,פטרבורג-EVR-II-B-92,פטרבורג-EVR-II-B-34 ומסורות-א,ק-מ,ש1 (תיבה אחת); וכמו כן בכתבי־יד תימנים ב1,ק-מ ועוד שני ספרי כתובים שנכתבו על־ידי בניה הסופר ובנו יוסף (ובכולם רשום במסורה ג'), וכך הכריעו ברויאר ומג"ה. מ"ג-ש1 על במדבר א': <[מלין] דכתב חדה וכן קורין ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג': ...בלילו>. א,ל,מ"ש=מִבְּלִי־ל֑וֹ ("מבלי" מוקפת), וכמו כן בכתבי־יד ספרדים (ש2, פריז-Heb-25, תנ"ך ליסבון; אין בהם הערת מסורה) ובדפוסים וקורן. הדיו של המקף נראית בצילומי הכתר וכתי"ל, אך לפי הערת ברויאר א,ל=מִבְּלִיל֑וֹ (תיבה אחת בלי מקף); וייתכן שהוא השתמש בדפוסי צילום פחות ברורים.
=א,ל,מ"ש (אין שווא באות כ"ף, אל"ף בסימן רפה, ואין דגש באות נו"ן הראשונה); וכמו כן מ"ש=<קריאת הכ"ף בשורק והאל"ף נחה והוא חד מן מלין נסבין אלף באמצעות תיבותא ולא קריין>, והאל"ף נחה גם לפי המסורה הגדולה במ"ג דפוס ונציה (איוב א,א). והשוו תהלים פט,יא ("דִכִּ֣אֿתָ"). הערה בדעת מקרא: "רבו הנוסחאות בתיבה זו, ועל פי מסורות מדויקות נכתבת באל"ף ומלא וי"ו ונקרא בשורק בכ"ף והאל"ף נחה ואינה נשמעת במבטא כלל. ויש לומר, שנחה האל"ף על דרך פעלי ל"י... ועוד יש לומר, שגם על פי הקרי 'תדכאונני' כאן היא מנחי ל"א, אלא שאל"ף שרוקה שהיתה ראויה לבוא אחרי שוא נע, נעשית האל"ף נחה, והשורק עובר לאות שהיתה ראויה להיות בשוא, ובטל השוא. כמו שמצינו בכל המקרא 'ראובני' באל"ף נחה והשורק נשמע ברי"ש. ועוד כיוצא בזה. ל-א!=וּֽתְדכּאֿוּנַ֥נִי (חסר פתח באות דל"ת), אבל חוץ מזה כמו א,ל (הנקודה תחת הפתח באות נו"ן הראשונה והנקודה באות נו"ן השנייה כנראה כתמים). ק13?!=וּֽתְדַכְּאֿוּנַ֥נִי או וּֽתְדַכֻּאֿוּנַ֥נִי; למרות סימן הרפ"ה באות אל"ף, יש בו נקודות רבות תחת האות כ"ף וגם סימני מחיקה שם. מ"ג דפוס ונציה=וּֽתְדַכְּאוּנַּ֥נִי (כ"ף שוואה ונו"ן דגושה). קורן=וּֽתְדַכּאוּנַּ֥נִי (נו"ן דגושה).
Job 21:25 MwDWSMeteg removal— meteg on lamed removed