MAM documentation notes on the telg + geresh/gershayim words

An English rendering of MAM's documentation (נוסח, text-variant) notes on the five words that carry both a telisha gedola (“telg”) and a geresh or gershayim (a “gerstar”). It is the deep-dive companion to the telg + gerstar exhibit on the “almost errors” page, which argues why the checker keeps both accents; here we simply translate what MAM's own notes say about each word. Source: MAM-with-doc.

The telisha gedola is prepositive — written at the very head of its word no matter where the word is stressed — while the geresh or gershayim is impositive, written on the stressed letter. So when the stress is initial the two marks crowd onto the first letter (the same-letter words: Genesis 5:29, Zephaniah 2:15, 2 Kings 17:13), and when it is not they land on different letters of the one word (the cross-letter words: Leviticus 10:4, Ezekiel 48:10). Most of what these notes argue is the relative order of the two marks on a shared letter — which one “comes first in the reading” — and which sources have which first. In 2 Kings 17:13 the leading mark is technically a geresh muqdam, which the checker reads as a geresh.

Some reading conventions: a note opening with “=” means “MAM follows …”; elsewhere “X=Y” means source X has the reading Y. A bang attaches to that equals — “X!=Y” reads “X surprisingly equals Y”, flagging X’s reading as striking or unexpected (for instance a transcript or edition that departs from the codex it otherwise follows); a bang ending a clause is the same emphasis standing on its own. The lemma shown in each heading is the word as it appears in MAM-with-doc — the precise reading MAM adopts is the one stated in the note. See the key for the sigils and accent terms.

Key to the sigils

Manuscripts and editions

sigil	meaning
א	Aleppo Codex (the Keter)
א(ס)	Aleppo Codex per Jacob Sapir's notes (Me’orot Nathan)
ל	Leningrad Codex (cited in prose as כתי״ל)
ל1	Ms Leningrad Firkovich B17
ק	Cairo Codex of the Prophets
ק3	Cairo 18 manuscript (Torah)
ש	Ms Sassoon 507
ש1	Ms Sassoon 1053
ב	British Library Or 4445 (Torah)
כתי״ו	manuscript “vav” — a sigil left undecoded here
שיטת-א	the general practice of Aleppo (the Keter)
תיגאן	the Yemenite manuscripts (the Taj tradition)
דותן	Dotan's editions and writings
ברויאר	Breuer's editions and writings
קורן	the Koren edition
דפוסים	the (selected) printed editions
מג״ה	Miqra’ot Gedolot Ha-keter
BHS	Biblia Hebraica Stuttgartensia
המקליד	the transcriber of the Westminster/UXLC text of Leningrad
הקלדה	the typed WLC text itself

Accent terms and masoretic notation

sigil	meaning
תלישא גדולה	telisha gedola — a prepositive disjunctive, written at the head of its word wherever it is chanted
גרש / גרשיים	geresh / gershayim — impositive disjunctives, written on the stressed letter
עיגול מסורה	a masorah circle: the circellus that flags a word as bearing a masoretic note
תרי טעמי / תרין טעמים	“two accents” (Aramaic) — a masoretic note recording that the word bears two accents
כדרכו	“as is its custom” — i.e. the codex's regular practice

Genesis 5:29 — זֶ֞֠ה

UXLC | MAM

MAM follows ל, ל1, ק3, and the practice of Aleppo (שיטת-א): gershayim and telisha gedola together on the first letter, because the gershayim's accent is the one read first. So too in Dotan (דותן), in BHS, and in the WLC transcript (המקליד) since version 4.20 — all following the Leningrad manuscript (כתי״ל), whose reading Breuer also records; and so too in מג״ה (Miqra’ot Gedolot Ha-keter), per the practice of the Keter. Jacob Sapir's note on the Aleppo Codex (א(ס)) records only that the word has “two accents” (תרי טעמי), which may register their presence without fixing their order.

• Manuscript ו (כתי״ו, a sigil left undecoded here), the Yemenite manuscripts (תיגאן), the Sephardic manuscripts, the printed editions (דפוסים), and Koren (קורן) instead write the telisha gedola first and the gershayim second, because the proper place for the prepositive telisha gedola is at the very start of the first letter; so too the Breuer edition.
• The WLC typed text (הקלדה) anomalously carries the telisha alone — as was even remarked in earlier versions — although the gershayim can in fact be seen in the Leningrad manuscript.

MAM’s note, verbatim:

=ל,ל1,ק3 ושיטת-א (גרשיים ותלישא גדולה באות הראשונה ‹זֶ֞֠ה›) כי טעם הגרשיים קודם לקריאה. וכך הוא בדותן ו-BHS ואצל המקליד מאז גירסה 4.20, כולם לפי כתי״ל (וציון כתי״ל ברשימת ברויאר), וכך הוא במג״ה לפי שיטת הכתר. אמנם ‹א(ס)=ז֠ה֞ תרי טעמי? כן›, אך ייתכן שההערה רק מציינת שיש שני טעמים.

• בכתי״ו ובתיגאן ובכתבי־יד ספרדים ובדפוסים וקורן כתוב ‹זֶ֠+ז֞ה›, ‹זֶ֠֞ה› (כלומר תלישא גדולה ואחר כך גרשיים), כי המקום הראוי לתלישא גדולה בתחילת האות הראשונה; וכך במהדורת ברויאר.
• הקלדה!=זֶ֠ה (תלישא בלבד) ואף העירו בגירסאות קודמות, אמנם רואים גם את הגרשיים בכתי״ל.

Tsefaniah 2:15 — זֹ֞֠את

UXLC | MAM

MAM follows א (Aleppo) and ל (Leningrad): gershayim and telisha gedola on the first letter, as is MAM's custom (כדרכו).

• The printed editions and Koren put the telisha first and the gershayim second on the first letter, as does the Breuer edition — and here even מג״ה does so, against the Keter, and against מג״ה’s own practice at Genesis 5:29 and 2 Kings 17:13(!).

MAM’s note, verbatim:

=א,ל ‹זֹ֞֠את› (גרשיים ותלישא גדולה באות הראשונה כדרכו)

• דפוסים וקורן=‹זֹ֠+ז֞את›, ‹זֹ֠֞את› (תלישא וגרשיים באות הראשונה) וכן במהדורת ברויאר (ואף במג״ה בניגוד לכתר ובניגוד למג״ה עצמו בראשית ה,כט; מל"ב יז,יג!).

2Kings 17:13 — שֻׁ֜֠בוּ

UXLC | MAM

MAM follows ל and the practice of Aleppo (שיטת-א): a geresh and a telisha gedola at the head of the word in the Keter, per the Keter's practice — and compare Ezekiel 48:10 and Zephaniah 2:15 — and מג״ה follows them.

• The Cairo Codex of the Prophets (ק) puts the telisha first and the geresh second; so too Koren, the printed editions, and the Breuer edition.
• The WLC typed text (הקלדה) read telisha-then-geresh per the transcriber up to version 4.16, and geresh-then-telisha from version 4.18 — and per Breuer and Dotan, according to the context. There is also a masorah circle (עיגול מסורה) on this word; apparently Breuer and Dotan reported the second circle while the transcriber, in the earlier versions, reported the first.

MAM’s note, verbatim:

=ל ושיטת-א ‹שֻׁ֝֩בוּ› (גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כשיטת הכתר; והשוו יחזקאל מח,י; צפניה ב,טו) ולפיהם במג״ה.

• ק=‹שֻׁ֠+ש֜בוּ›, ‹שֻׁ֠֜בוּ› וכן הוא בקורן ובדפוסים ובמהדורת ברויאר.
• הקלדה=שֻׁ֠֜בוּ ע״פ המקליד עד גירסה 4.16; הקלדה=שֻׁ֝֠בוּ מגירסה 4.18 ולפי ברויאר ודותן ע״פ ההקשר. יש גם עיגול מסורה בתיבה זו, וכנראה שברויאר ודותן דווחו על העיגול השני והמקליד (בגרסאות הקודמות) על העיגול הראשון.

Levit 10:4 — קִ֞֠רְב֞֠וּ

UXLC | MAM

Sassoon 1053 (ש1) and the practice of Aleppo (שיטת-א) put both accents on the first letter — gershayim before telisha gedola; compare Ezekiel 48:10. Jacob Sapir's note on the Aleppo Codex (א(ס)) again records only “two accents” (תרין טעמים).

• ל, ל1, ב (Or. 4445), ש (Sassoon 507), and manuscript ו(?) put each accent on the letter proper to it — the telisha gedola at the head of the word and the gershayim on the stressed letter — and so do the printed editions, Koren, and the Breuer editions; even מג״ה does so, against the practice of the Keter(!).
• The Cairo 18 manuscript (ק3) anomalously swaps them, with the gershayim at the head and the telisha gedola on the stressed letter.

MAM’s note, verbatim:

ש1 ושיטת-א=קִ֞֠רְבוּ (גרשיים לפני תלישא גדולה באות הראשונה); והשוו יחזקאל מח,י. אמנם א(ס)=‹ק֠רב֞ו תרין טעמים? כן›

• ל,ל1,ב,ש,ו?=קִ֠רְב֞וּ (כל טעם באות הראויה לו) וכך הוא בדפוסים וקורן ובמהדורות ברויאר (ואף במג״ה בניגוד לשיטת הכתר!).
• ק3!=קִ֞רְב֠וּ

Ezekiel 48:10 — וּ֜֠לְאֵ֜֠לֶּה

UXLC | MAM

Aleppo (א) reads both accents at the head of the word, as is its custom (כדרכו).

• The Cairo Codex of the Prophets (ק) puts the telisha gedola at the head and the geresh on a later letter; so too the printed editions, Koren, and the Breuer edition — and even מג״ה, against the Keter(!). The WLC typed text does the same (probably following BHS), against the Leningrad manuscript (כתי״ל).
• ל (Leningrad) carries a doubled geresh — one on the vav and one on the alef — where the first (at the word-head) marks that the word's reading takes precedence in sequence, and the second (on the stressed letter) marks the accent's actual place. This is the clearest statement in these notes of why a prepositive accent and its impositive partner can land on different letters of the same word.

MAM’s note, verbatim:

א=‹וּ֜֠לְאֵלֶּה›, ‹וּ֜+וּ֠לְאֵלֶּה› כדרכו

• ק=וּ֠לְאֵ֜לֶּה ובדפוסים וקורן ומהדורת ברויאר (ואף במג״ה בניגוד לכתר!). וכן גם בהקלדה (כנראה בעקבות BHS) בניגוד לכתי״ל.
• ל=‹וּ֜֠לְאֵ֜לֶּה›, ‹וּ֜+וּ֠לְאֵ֜לֶּה› (בטעם גרש כפול בוי״ו ובאל״ף, כאשר הראשון בא להורות על הקדמת קריאתו והשני על מקום קריאתו).